אֲמָנָה

אֲמָנָהII pr. n. 1) (b. h.) Amanah, Abanah (Banas), a river crossing the city of Damascus. Targ. 2 Kings 5:12. 2) אֲמָנָה, (אמנם) אֲמָנֹוס, אֲמָנֹון Amanah, hellenized Amanos, Amanon (Banias), a mountain range forming the northern limits of the Holy Land. Tosef.Ter.II, 12 אמנוס (Var. אמנון, סמנון). Ib. Ḥall. II, 11 אמנוס (Var. אמנון). Git. 8a ון … (Ar. אמנים, סמנים); Y.Ḥall.IV, 60a bot. אמנם (ref. to אמנה Cant. 4:8). Shebi. VI, 1; Ḥall. IV, 8 (Ms. M. ם …); Ex. R. s. 23. V. טַוְורֹוס.